דילוג לתוכן הראשי

מה הטעם להמשיך לצאת לדייטים, אם בסופם אני תמיד מתאכזבת?



כשמתבוננים בזה לעומק, מבינים שבאמת באמת - אין שום דבר רע בלהיות רווקה. אז למה אנחנו בכל זאת מכורכמות וממורמרות על כך שלא מצאנו את האחד שלנו? למה קשה לנו כל כך להישיר מבט מחוייך אל הבדידות שעוטפת אותנו מכל כיוון, ולחבק אותה חזק כאילו היא החברה הכי טובה שלנו? למה קשה לנו לראות את הרווקות כחוויה מרגשת ואפילו מלהיבה?


לא, אני לא מציעה לכן ולי לדלג על התקופה הזו ולהעמיד פנים שהיא לא באמת כאן, שאתן לא באמת בתוכה. 
היא כאן, היא נוכחת יותר מתמיד והיא לא מתכוונת ללכת לשומקום, לפני שמשמיים יתנו לה אישור לכך. אז מה עושים? איך ממשיכים להאמין בעצמנו, להאמין באהבה שאנחנו מבקשות, להאמין שהטוב קיים גם אם עוד לא מצאנו אותו?
אם אנחנו רוצות בסופו של התהליך לפגוש את הטוב הזה, את אהבת חיינו אם תרצו - יש רק דרך אחת לעשות זאת, והיא - למרות הכאב, למרות האכזבות שהיו עד כה ולמרות הרצון לברוח משם הכי רחוק שאפשר - להמשיך לצאת לדייטים. 
כמה? אף אחד לא יכול לענות לך על כך. 
אני לא אומרת לך לבזבז את הזמן שלך על אנשים שלכתחילה את יודעת שהם לא הטייפ שלך, וברור שיש כאן צורך לעשות בירור פנימי מעמיק כדי להבין מה כן ומה לא, לפני שממשיכים בתהליך, אבל אל תרשי לעצמך לקפוא על השמרים רק משום שעד עכשיו עוד לא מצאת. 
אל תרשי לעצמך 'לגנוב' עוד יום של חוסר עשייה לכיוון העתיד שלך, ואל תעמידי פני מומיה. את עוד לא שם, אוקיי? וכל עוד את כאן, בחיים - אז תשתדלי לחייך ולהנשים את הלב בפעימות שרק את יכולה לספק לו. 
את עוד לא מתת, אז בבקשה ממך - אל תהרגי את עצמך עוד הרבה לפני שהגיע זמנך. 
את כאן, בחיים. יש לך מושג כמה עוצמה יש לך בידייך? כמה את יכולה להשיג אם רק תתעקשי על זה? יש לך מושג איזו נשמה מדהימה קיבלת, אלו כלים מפעימים נמצאים בך? מי יהיה בעלך איש לא באמת יכול לדעת, וגם לא זה שמכיר אותך הכי טוב. 
האזיני ללב שלך ואל תפחדי למצוא את השביל המחוק אל האומץ שלך. 

כל עוד את כאן - אל תתייאשי מן החיפוש
יש בך כוח להמשיך, יש בך כוח לשמוח, יש בך כוח להאמין, יש בך כוח לרצות, ויש בך כוח לשנות לא רק את התפישה שלך לגבי עצמך אלא את התפישה שלך לגבי כל העולם. את בעצמך העולם, ואת בעצמך נבראת כל רגע מחדש - למען עתיד שאין ממנו טוב. 
האזיני ללב שלך כשהוא צועק לך 'זה לא זה'. 
האזיני ללב שלך כשהוא אומר לך 'אולי ננסה'. 
האזיני ללב שלך כשהוא דורש ממך 'לחכות'.
האזיני ללב שלך כשהוא מכריח אותך 'להתרחק'. 
אבל כל עוד את כאן, אל תתייאשי מן החיפוש. צאי לשם ואפשרי לעצמך להכיר עוד ועוד עולמות חדשים, עוד ועוד נשמות מחפשות. לכל אחת בתורה יש שיעור קטן ללמד אותך על עצמך. וכן, הרבה פעמים זה אומר להישבר, להתמוטט, לצעוק מסוף העולם ועד סופו את השבירה שלך. כן, זה אומר להתכתש, להיתלש, ולא לחזור לעולם למקום הבטוח שלך. זה אומר לשאול אינסוף שאלות ולא תמיד להיות מסוגלת להכיל את התשובות (באם יש כאלה).
כן, זה אומר להיפגע ולפגוע, להידחות ולדחות, רצוא ושוב... בלי יכולת אמיתית לדעת מתי ואיך ואם בכלל זה ייגמר. 
ועם כל הכאב והקושי שבזה, זה עדיין עדיף מאשר לעמוד במקום ולא לעשות דבר. כי כולנו יודעות מה קורה למים שעומדים הרבה זמן במקום, ואת ממש לא רוצה להיות שם. 
אז תשמחי כי גם זו לטובה, ותסמכי על מי שברא אותך ויודע את השנייה המדויקת שבה הישועה שלך אמורה להתרחש. רק לו הכוח, רק לו התבונה, רק לו היכולת האמיתית להוציא אותך מגלות הנפש למנוחת עולם. 

תגובות

  1. היי שירה, תתחדשי על הבלוג, אני עוקבת בשקיקה!!!
    רציתי רק לשתף ולומר שבאמת עייפתי מכל הפגישות , והיו כבר פעמים שהציעו לי הצעות ותירצתי תירוצים שונים ומשונים כדי להתחמק... אין שום דבר כרגע שמושך אותי ללכת על זה... מה עושים?
    כמובן שהרצון להתחתן בעינו עומד...

    השבמחק
  2. היי אנונימית :-) אני מודה לך על הקומפלימנטים, ומבינה מאוד ללבך. את ההרגשה שאת מתארת חוויתי לא פעם על בשרי, ולצערי - אין לי תרופות קסם בשבילך. מה שאני כן יכולה לומר לך מהניסיון שלי (ובתקווה שלא אישמע מדי טריווויאלית) - פשוט תתפללי על זה. תתבונני בזה ואל תיבהלי מזה.

    במאמרים הבאים התייחסתי לשאלות הללו בהרחבה, ואני מקווה שזה ייתן לך מענה.

    בהצלחה רבה לך אהובה

    https://smilefordate.blogspot.co.il/2018/02/blog-post_74.html

    https://smilefordate.blogspot.co.il/2018/02/blog-post_5.html

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על התגובה האישית! איזו זכות!!!
      בהזדמנות זו אני גם רוצה להגיד לך שאת ממש דמות להערצה והשראה עבורי
      (ואני בטוחה שגם עבור הרבה אחרים...)

      מחק
  3. רק אמונה ואמונה ואמונה, זה עוד יגיע בע"ה. תודה על הטור המרתק!

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

את האמנית של הישועה שלך. אל תבזבזי את חומר הגלם על דברים שאינם בשבילך

  אני פוגשת אותן בהמוניהן.  יפות, חכמות, מוצלחות, בטוחות בעצמן, הכי קרובות למושג 'שלימות'. אז מה בכל זאת חסר להן? למה הן עדיין רווקות? למה הן לא מצליחות למצוא מישהו מוצלח כמותן? אני לא אלוקים, אין לי תשובות לכל השאלות.  אבל על סמך ניסיוני האישי אני מרגישה צורך לחדד כמה נקודות שכל רווקה תוכל להפיק מהן את המירב, לניסיון הפרטי שלה.  את האמנית של הישועה שלך קודם כל, אין דבר כזה מושלם. אפילו שאת הכי קרובה למושלמת בעינייך ואולי גם בעיני העולם, אם תצאי לחפש את הזיווג שלך עם משקפי השלימות הוורודות והמלבלבות שלך, את תיתקלי בהרבה מאוד אכזבות.  את המושלם את יוצרת, מהרבה חלקים של חוסר שלימות.  את האמנית של הישועה שלך, ובמו ידייך את מצווה ליצור יש מאין. את מקבלת את חומר הגלם, ואז מתחילה לראות בדמיונך את מה שאת רוצה ליצור ממנו.  וכמו כל אומנית טובה שלא 'תבזבז' סתם את החומר על דמיונות ומצבים של 'אולי' ו'אם' - את צריכה 'להתקמצן' על חומר הגלם שלך. לא להתעקש להדביק אותו, איפה שהוא לא מתאים, איפה שהוא רק 'יכער' את היצירה.  כמו שכל אומן יודע להתבונן על הדגם ...

איך לא להגיע לפגישות השידוכים? 10 הדיברות שלי

לא פעם, בלהט החיפוש אחר החצי השני שלנו, אנחנו קצת שוכחים שלכל משחק יש כללים, ומספר מוגבל של משתתפים. כשזה מגיע לשידוכים - כולנו רוצים לנצח בכמה שפחות 'סיבובים', וכמה שפחות סיכויים להיפגע. איך עושים את זה? היות ואני עדיין בעיצומו של התהליך, אין לי נוסחת קסם עבורכם. מה שכן, במהלך 12 שנות השידוכים אני חושבת שלמדתי דבר או שניים על איזה מין אדם אני, ומה אני יכולה או לא יכולה לספוג, בחיפוש הקדחתני הזה אחר הזיווג משורש נשמתי. אז נכון ש'עשרת הדיברות' שלי הן לגמרי אישיות ומבוססות על סמך ניסיוני בלבד, אבל אני חושבת שלא מעט רווקות (ואולי גם רווקים) יכולים להזדהות עם הדברים. אחרי ככלות הכל, הקודים המוסריים אמורים להיות זהים, כשמדובר באנשים שמכירים זה את זה לצורך הקמת בית יהודי כשר, כהלכתו.  הצטרפי לדף הפייסבוק של 'בדרך שלך', ותיהני מחיזוקים יומיומיים אם הפגישה תהיה מוצלחת אם לאו, זה לא בתחום אחריותי. האחריות שלי היא לדאוג לעשות את כל המוטל עליי - בין אם בטיפוח פנימי (עבודה על המידות, תפילות  וכדומה) ובין אם בטיפוח חיצוני (שלא על מנת למשוך ולזקר את העין כמובן...

איך מאירים את האור הגנוז של חנוכה - גם כשאנחנו לבד?

אחד הדברים שהכי קשה לי לעשות בחגים כמו חנוכה שבהם אני מצווה לעשות אותם - הוא לשמוח. גם בפורים, דווקא ביום שבו אני מצווה לשמוח, היצר הרע 'חוגג' על המחשבות והתחושות שלי, אך דווקא לאחרונה - אחרי שנים של חיפוש ורצון לדעת מדוע זה קורה, סוף סוף התחדשתי בתירוץ נפלא.  מלחמת היוונים ביהודים הייתה מלחמה על שלושה דברים שאותם ביקשו היוונים לעקור מעם ישראל: שבת, מילה, וחודש. כך אנחנו אומרים בתפילת 'על הניסים' - שהיוונים ביקשו 'להעבירם מחוקי רצונך'.  במילים אחרות, היוונים לא יכלו לסבול את העובדה שיהודי שומר על מסורת אבותיו, ומקיים את חוקי השם. כאב להם לראות איך אנחנו שמחים במצוות, ואיך השם  שמח  בנו - ולא סתם הדגש הוא על השמחה דווקא.  ש- שבת מ-מילה ח-חודש אלו שלושת המצוות העיקריות שהם רצו לנשל אותנו מהן, אך מפרשים רבים טוענים כי מה שכאב להם באמת הוא לראות אותנו שמחים במצוות הללו. שמחים ומודים להשם על הזכות להיות חלק מהעם היהודי, על הזכות לקיים מצוות קבל עם ועדה ולהכריז בכך על קרבתנו המיוחדת לבורא עולם.  הרב אברהם שפירא בביאוריו על מסכת כ...