את האמנית של הישועה שלך. אל תבזבזי את חומר הגלם על דברים שאינם בשבילך

 

אני פוגשת אותן בהמוניהן. 

יפות, חכמות, מוצלחות, בטוחות בעצמן, הכי קרובות למושג 'שלימות'. אז מה בכל זאת חסר להן? למה הן עדיין רווקות? למה הן לא מצליחות למצוא מישהו מוצלח כמותן?

אני לא אלוקים, אין לי תשובות לכל השאלות. 

אבל על סמך ניסיוני האישי אני מרגישה צורך לחדד כמה נקודות שכל רווקה תוכל להפיק מהן את המירב, לניסיון הפרטי שלה. 

את האמנית של הישועה שלך

קודם כל, אין דבר כזה מושלם. אפילו שאת הכי קרובה למושלמת בעינייך ואולי גם בעיני העולם, אם תצאי לחפש את הזיווג שלך עם משקפי השלימות הוורודות והמלבלבות שלך, את תיתקלי בהרבה מאוד אכזבות. 

את המושלם את יוצרת, מהרבה חלקים של חוסר שלימות. 

את האמנית של הישועה שלך, ובמו ידייך את מצווה ליצור יש מאין. את מקבלת את חומר הגלם, ואז מתחילה לראות בדמיונך את מה שאת רוצה ליצור ממנו. 

וכמו כל אומנית טובה שלא 'תבזבז' סתם את החומר על דמיונות ומצבים של 'אולי' ו'אם' - את צריכה 'להתקמצן' על חומר הגלם שלך. לא להתעקש להדביק אותו, איפה שהוא לא מתאים, איפה שהוא רק 'יכער' את היצירה. 

כמו שכל אומן יודע להתבונן על הדגם הראשוני ולראות איפה 'חסר' חומר ואיפה יש מספיק - גם עלייך מוטלת המשימה לפסל את הדגם שלך בצורה טובה, מבלי להדביק סתם את חתיכות החימר על הדגם. 

אסור לך לבזבז חומר גלם רק בגלל שיש לך אותו. 

חומר הגלם ניתן לך בכסף (המה הכיסופים שלך) ועמלת קשה עבורו. כל ניסיון שעברת ילד בך תובנות אחרות על העולם ועל עצמך - התובנות שלך זה חומר הגלם שאת עובדת איתו. זה מה שאת מציגה לעולם, ועם זה את מחפשת את ההשלמה שלך. אבל אם תבזבזי את התובנות שלך על יצירה שאינה שלך, או על הדבקת פיסות-פיסות שסתם מכערות את הדגם שלך ולא מוסיפות לו חן, חומר הגלם ייגמר, ואת תישארי מרוקנת ועצובה. 

תהיי אמנית חכמה. תשמרי על חומרי הגלם שלך ליצירה יפה באמת. ליצירה שתחזיק למשך שנים

יצירה כזו תזכה אותך בהרבה מאוד נחת, לכל החיים. 

חתונה זו יצירה שאמורה להיות לכל החיים, כמו ציור של אמן דגול שלא משנה מה עובר עליו - החומרים שבו מחזיקים את הכל. 

דבר שני חשוב נורא: איפה את רוכשת את חומרי הגלם שלך? אל תהיי אמנית שוטה שקונה את החומרים מבלי לברר את האיכות שלהם, ומבלי לעשות סקר שוק. 

הסקר אמור לתת לך תמונה רחבה של מידע מה את יכולה לקנות בכסף שלך, כמה הכסף שלך שווה ובעיקר מה. 

אל תקני בחנות הראשונה שאת רואה, רק בגלל שאת אוהבת את החומרים שלה. תבררי איפה את יכולה לקבל יותר איכותי, ויותר בכמות. 

מה זה איכות? חומר איכותי הוא כזה שלא 'מתכלה' עם כל טיפת מים שפוגשת אותו. הוא חומר שלא יתקלף עם כל טיפת רוח שתנשוב עליו. חומר איכותי מחזיק מעמד בכל מה שעובר עליו, בכל מה שפוגש אותו. 

האם גם הנשמה שלך היא 'חומר' איכותי מול כל הניסיונות שהיא עוברת ברווקות? התשובה על השאלה הזו מוכרחה להיות כן, כי הרי את חלוק אלו-ק ממעל, אבל אצל רוב הרווקות שאני פוגשת (וגם אני הייתי שם כמובן ברווקותי) - התשובה לצערי היא שלילית. 

השאלה היא למה?

למה אנחנו לא מצליחות לראות את איכות הנשמה האמיתית שלנו, ולדלות ממנה את הכוחות לעבור כל מה שה' רוצה שנעבור, בחיוך ובשמחה, בתפילה מתוך הלובן שבעין ולא מתוך המסכנות והאומללות?

על כל אמנית, מתחילה או מתקדמת, מקצועית או פחות - מוטלת האחריות לברר היכן היא קונה את חומרי הגלם שלה, ומה נותן לה הכסף שלה בתמורה. 

תבררי איפה יעריכו את יהלומי התובנות שלך. תבקשי בתפילות שלך דברים אמיתיים, דברים נצחיים, דברים שבאמת יחזיקו מעמד מול תהפוכות החיים, דברים שאת עצמך תעריכי ותודי עליהם לאורך זמן, כשמסך ערפול החושים של החתונה וכל מה שהיא מביאה איתה - יתמוגג לו...