דילוג לתוכן הראשי

השליליות שבי, מאמר 2 בסדרה: איך שוברים את העוביות שלי, שמסתירה את הפרי המתוק?

 

בס"ד



במאמר הקודם דיברנו על העוביות שבכלי שלנו, בנשמה שלנו, שהיא בעצם הקליפה העבה והגסה והשלילית של הרגשות, המחשבות והאמונות שנטמעו בנו עם כל החוויות שעברנו, לא רק בשידוכים אלא כל החיים. 

במאמר הזה נדבר אי"ה על האופן שבו אנחנו צריכים לשבור את העוביות הזו - דבר שנעשה בכמה צעדים שעליהם נרחיב בהמשך:

1. זיהוי הכוונה/נקודת ההסתכלות ששמנו בסיטואציה. איך מסתכלת על הסיטואציה ומה רואה בה?

2. יציאה מה'צנון' שלי למרחב הרוחני

3. פיתוח רגש חיובי בסיטואציה תוך קבלת החלטות מושכלת וחדה (ההחלטה, אם היא חזקה מספיק, היא הסכין שאיתו אני שוברת את שכבת העוביות)


ונתחיל ב"ה בביאור השלב הראשון, ואיפה זה תופס אותנו בשידוכים (כמובן שהדברים אמורים לכל סיטואציה שאת נתקלת בה בחיים ולאו דווקא בשידוכים, אך מאחר והנושאים שאנו דנים בהם קשורים לשידוכים וזוגיות, אני מתמקדת במאמרים האלה דווקא בהם).

זיהוי הכוונה/נקודת ההסתכלות ששמנו בסיטואציה. איך מסתכלת על הסיטואציה ומה רואה בה? נחזור ל'תכשיט' שלך - הבחור שנפגשת איתו ולא רצה בך. אוי כמה כאב יש במקום הזה, לבחורה שנדחית פעם אחר פעם... 

אבל עזבי לרגע את הכאב בצד, ובואי נתמקד במה שחשוב. יש משהו חשוב יותר מלהתרכז בכאב. גדול ככל שיהיה, הכאב לא יביא אותך לנקודת השינוי אם לא תעשי איתו משהו... 


תשאלי את הרגש שלך - איפה אתה נמצא?

עדיף שלא תחכי לכאב ושתעשי את העבודה הזו הרבה לפני שאת נופלת אליו ברגש שלך - בואי נתמקד לרגע בסיטואציה עצמה. 

תשאלי את עצמך: איזו כוונה שמתי בסיטואציה? לאן מיקדתי את הכוונת שלי? האם התמקדתי בדברים הטובים או בדברים הרעים? מה בחרתי לראות במה שמשמיים 'הראו לי'? אומר בעל הסולם שהבורא שלי מתחלק לשני רבדים: 1) בורא - בוא וראה. 2) בורא - איך את מנהיגה את המערכת שלך ואיך את מסתכלת על הסיטואציה שלך בעיניים של 'מנהיגות' ו'הנהגה' נכונה?

אם את רואה רק דברים שליליים - אז הכוונה ששמת בסיטואציה הזו היא לא נכונה. תשאלי את הרגש שלך - איפה אתה נמצא? אם הרגש שלך נמצא בשליליות יותר מאשר בחיוביות, את לא בכיוון הנכון, הכוונת שלך לא במטרה הנכונה, נקודת ההסתכלות שלך לא מדויקת. 

כי בתוך האני שלך, הוא הכלי שלך, את בוחרת בכל רגע ורגע מה לראות. את הרשימו - סך הרגשות השליליים שנוצרו מהחוויות שעברת בחיים - את לא יכולה לשנות. אבל את כן יכולה לשנות את הכוונה שאת שמה בסיטואציות שפוגשות אותך בחיים. 

במקום לראות בסיטואציה רע, תראי בה טוב. 

איך? פשוט מאוד: תגידי לעצמך שמה שאת רואה זו לא המציאות הנכונה. מה שאת רואה זה מה שאת בנית בתוך האני שלך הודות לסיטואציות שעברת עד עכשיו, אבל אם את תיאחזי חזק חזק חזק במקום של החיוביות, ותשתדלי לדבוק בשלושה דברים שבעל הסולם רואה בהם תנאי הכרחי להתפתחות שלך: קבוצה, ספרים ורב - בסוף השליליות הזו תיעלם. 

ו...יאייייי, את תהפכי לאדם חיובי. 


מחוץ לצנון הזה שאת מתעקשת לכרסם יש עולם שלם

כדי שזה יקרה, את חייבת להגיע לשלב השני - לרצות לצאת מהצנון שלך. למה דווקא צנון? בעל הסולם נותן לנו כאן משל יפה לתולעת שנמצאת בתוך צנון, וחופרת בו לעומק. היא אוכלת את הפרי החריף הזה, בוכה וממשיכה לאכול אותו. למה בעצם? 

כן, כן, למקרה שתהית - את התולעת. את התולעת שנמצאת בתוך הצנון החריף - כל הרגשות השליליים שאוכלים אותך ואת אוכלת אותם בחזרה ומתעקשת להמשיך ולאכול אותם, למה? כי את חופרת בכיוון הלא נכון, הכוונת שלך בכיוון הלא נכון. 

מה את צריכה לעשות כדי לצאת משם? פשוט מאוד: לשנות את הכוונה שלך, לשנות את הכוונת שלך, ולצאת למרחב הרוחני. לצאת מהצנון - מהסיטואציות השליליות והתגובות השליליות והמחשבות השליליות וכל המעטפת השלילית שעוטפת אותך ומסתירה את הפרי האמיתי - שהוא העולם שבחוץ. 

מחוץ לצנון הזה שאת מתעקשת לכרסם יש עולם שלם: מים זורמים, ציפורים מצייצות, שמש שזורחת, חיים שמחים. 

למה את מתעקשת להחזיק בעוביות, בקליפה, בשליליות שלך? תצאי משם, תשחררי, בואי לעולם אחר, טוב יותר, של חיוביות ואהבה. 

תיאחזי בחיוביות בכוח. תביני שאת נמצאת במקום שלא טוב לך להיאחז בו, ותתעקשי להיאחז בחיובי במקום בשלילי. 

למה את מרגישה ריקנות כל כך גדולה? 'אם ריק הוא - מכם', כתוב. הריק בא ממך, בגלל שאת לא עשית את העבודה הנכונה, את המשכת לכרסם בעצבות במקום בשמחה, את המשכת להחזיק בשלילי במקום בחיובי וכשאמרו לך 'צאי משם' - התעצבנת. האשמת. והמשכת בשלך... המשכת לכרסם בתוך הצנון והתפלאת 'למה אני לא מצליחה למצוא שידוך הגון'?

איך תמצאי שידוך הגון אם השידוך ההגון נמצא מחוץ לצנון, במרחב הרוחני? הוא כבר הבין ששליליות זו לא הדרך, ואת עדיין תקועה שם. איך תגיעי אליו ככה?

אז בואי תגיעי גם למרחב הרוחני, לעבודה של שלב 3: תקבלי החלטה חד סיטרית, חדה וחזקה - בכל סיטואציה שאת פוגשת לפתח רגש חיובי. לחשוב חיובי, לדבר חיובי ולהתנהג חיובי. 

קחי את אותו 'תכשיט' שלא רצה בך, לצורך העניין. 

האם העובדה שהוא לא רצה בך מביאה אותך לייאוש? להרגשה שאת לא מספיק טובה לאף אחד? להרגשה שנמאס לך מהשידוכים? אם כן, זה חמור מאוד. את צריכה לשנות את זה. את צריכה לשנות את נקודת ההסתכלות שלך על השידוכים. את צריכה לקבל החלטה חד סיטרית, חזקה ומושכלת לא ליפול למקומות השליליים האלה יותר. את צריכה להבין שהמקומות האלה לא עושים לך טוב, ואת ממשיכה לנבור בהם ולאכול את הפרי החריף והמגעיל הזה, כאילו נגמרו כל הפירות הטובים בעולם. 

די, תצאי משם. 

תפסיקי להיות התולעת שמתעקשת לאכול את הצנון. 

תפתחי רגש חיובי בכל סיטואציה שאת פוגשת, ותפסיקי להיות הקורבן של הרגשות שלך. 

ההחלטה הזו במקום הזה היא הסכין החד שאיתו את שוברת את שכבת העוביות בכלי שלך, ואת זו שחייבת לעשות את זה ולא אף אחד אחר. כשתעשי את זה, תתארי לך איזה פירות את יכולה לגלות במרחב הרוחני שלך - אגס, אבטיח, תפוח, אנונה, מנגו, יאממממיייי... למה את מתעקשת לאכול צנון? זה באמת טעים לך???


יש לך שידוך על הפרק ואת לא רוצה לפספס אותו?רוצה לקבל כלים אמיתיים שיעזרו לך לקדם אותו? מתלבטת האם להוריד את השידוך או להשאיר אותו? שלא תעזי לעשות כלום בלי להתייעץ. שיחת ייעוץ ראשונה בווטסאפ - בחצי מחיר. לפרטים שלחי הודעת ווטסאפ למספר 0546408790

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

את האמנית של הישועה שלך. אל תבזבזי את חומר הגלם על דברים שאינם בשבילך

  אני פוגשת אותן בהמוניהן.  יפות, חכמות, מוצלחות, בטוחות בעצמן, הכי קרובות למושג 'שלימות'. אז מה בכל זאת חסר להן? למה הן עדיין רווקות? למה הן לא מצליחות למצוא מישהו מוצלח כמותן? אני לא אלוקים, אין לי תשובות לכל השאלות.  אבל על סמך ניסיוני האישי אני מרגישה צורך לחדד כמה נקודות שכל רווקה תוכל להפיק מהן את המירב, לניסיון הפרטי שלה.  את האמנית של הישועה שלך קודם כל, אין דבר כזה מושלם. אפילו שאת הכי קרובה למושלמת בעינייך ואולי גם בעיני העולם, אם תצאי לחפש את הזיווג שלך עם משקפי השלימות הוורודות והמלבלבות שלך, את תיתקלי בהרבה מאוד אכזבות.  את המושלם את יוצרת, מהרבה חלקים של חוסר שלימות.  את האמנית של הישועה שלך, ובמו ידייך את מצווה ליצור יש מאין. את מקבלת את חומר הגלם, ואז מתחילה לראות בדמיונך את מה שאת רוצה ליצור ממנו.  וכמו כל אומנית טובה שלא 'תבזבז' סתם את החומר על דמיונות ומצבים של 'אולי' ו'אם' - את צריכה 'להתקמצן' על חומר הגלם שלך. לא להתעקש להדביק אותו, איפה שהוא לא מתאים, איפה שהוא רק 'יכער' את היצירה.  כמו שכל אומן יודע להתבונן על הדגם ...

איך לא להגיע לפגישות השידוכים? 10 הדיברות שלי

לא פעם, בלהט החיפוש אחר החצי השני שלנו, אנחנו קצת שוכחים שלכל משחק יש כללים, ומספר מוגבל של משתתפים. כשזה מגיע לשידוכים - כולנו רוצים לנצח בכמה שפחות 'סיבובים', וכמה שפחות סיכויים להיפגע. איך עושים את זה? היות ואני עדיין בעיצומו של התהליך, אין לי נוסחת קסם עבורכם. מה שכן, במהלך 12 שנות השידוכים אני חושבת שלמדתי דבר או שניים על איזה מין אדם אני, ומה אני יכולה או לא יכולה לספוג, בחיפוש הקדחתני הזה אחר הזיווג משורש נשמתי. אז נכון ש'עשרת הדיברות' שלי הן לגמרי אישיות ומבוססות על סמך ניסיוני בלבד, אבל אני חושבת שלא מעט רווקות (ואולי גם רווקים) יכולים להזדהות עם הדברים. אחרי ככלות הכל, הקודים המוסריים אמורים להיות זהים, כשמדובר באנשים שמכירים זה את זה לצורך הקמת בית יהודי כשר, כהלכתו.  הצטרפי לדף הפייסבוק של 'בדרך שלך', ותיהני מחיזוקים יומיומיים אם הפגישה תהיה מוצלחת אם לאו, זה לא בתחום אחריותי. האחריות שלי היא לדאוג לעשות את כל המוטל עליי - בין אם בטיפוח פנימי (עבודה על המידות, תפילות  וכדומה) ובין אם בטיפוח חיצוני (שלא על מנת למשוך ולזקר את העין כמובן...

איך מאירים את האור הגנוז של חנוכה - גם כשאנחנו לבד?

אחד הדברים שהכי קשה לי לעשות בחגים כמו חנוכה שבהם אני מצווה לעשות אותם - הוא לשמוח. גם בפורים, דווקא ביום שבו אני מצווה לשמוח, היצר הרע 'חוגג' על המחשבות והתחושות שלי, אך דווקא לאחרונה - אחרי שנים של חיפוש ורצון לדעת מדוע זה קורה, סוף סוף התחדשתי בתירוץ נפלא.  מלחמת היוונים ביהודים הייתה מלחמה על שלושה דברים שאותם ביקשו היוונים לעקור מעם ישראל: שבת, מילה, וחודש. כך אנחנו אומרים בתפילת 'על הניסים' - שהיוונים ביקשו 'להעבירם מחוקי רצונך'.  במילים אחרות, היוונים לא יכלו לסבול את העובדה שיהודי שומר על מסורת אבותיו, ומקיים את חוקי השם. כאב להם לראות איך אנחנו שמחים במצוות, ואיך השם  שמח  בנו - ולא סתם הדגש הוא על השמחה דווקא.  ש- שבת מ-מילה ח-חודש אלו שלושת המצוות העיקריות שהם רצו לנשל אותנו מהן, אך מפרשים רבים טוענים כי מה שכאב להם באמת הוא לראות אותנו שמחים במצוות הללו. שמחים ומודים להשם על הזכות להיות חלק מהעם היהודי, על הזכות לקיים מצוות קבל עם ועדה ולהכריז בכך על קרבתנו המיוחדת לבורא עולם.  הרב אברהם שפירא בביאוריו על מסכת כ...