שיעור בשברים: אף אחד בעולם הזה לא נולד כדי להישאר שלם

להצטרפות לסדנת הפייטריות של שירה כהן, לחצי כאן

מה אני באמת רוצה ומחפשת בשידוכים, ואיך זה קשור לשיעור במתמטיקה?


.שואלים אותי מדי פעם בפעם מה אני באמת רוצה בשידוכים, מה אני באמת מחפשת

שאלה גדולה? תלוי איך מסתכלים עליה, ומאיזה כיוון של 'ההר' עולים אליה - האם כדי 'לשבור רגל', או כדי לרגל, ולחזור אל הקב"ה עם 'דיבתה של הארץ'. 

עם השנים, וככל שהתארכה לי הדרך בשידוכים, הבנתי שחשבון נפש מעמיק וחודר הוא חלק אינטגרלי מהתהליך, ושאם אני לא אעשה אותו (ורצוי לעתים קרובות מאוד) - אני לא באמת אצליח לגעת בנשמה של שירה כהן. 

לא רק בזו של עכשיו, אלא גם בזו שיכולה להיות לה בעתיד. 

אז כמו בכל חשבון נפש, גם הפעם מצאתי את עצמי יושבת עם דף, עט והטבלה המסורה שתמיד מסכימה לחלק את עצמה לשני חלקים, כדי שאני ארגיש שלימה יותר. "לפחות היא ניסתה", היא תזעק מהדף אחרי שאסיים את מלאכתי, כשהעמודה של החסרונות ארוכה קצת יותר מזו של היתרונות. 

אחרי עשרות מחיקות וקמטוטי דפים, פתאום זה היכה בי והבנתי את מה שלא הצלחתי להבין שנים קודם לכן, שזו בכלל לא השאלה הנכונה שצריך לשאול. זה לא מה שאני רוצה או איך, זה מה שהקב"ה רוצה ולשם אני צריכה לשאוף ולכוון. 

תת המודע שלנו הוא מתמטיקאי בחסד עליון  

וזהו שנאמר: 'עשה רצונך כרצונו, כדי שיעשה רצונו כרצונך'. נשמע פשוט? אז זהו, שממש לא. אני במשך שנים הסתבכתי עם קרני האיל (הכוח) שבי, וניסיתי לקחת בכוח את מה שבכלל לא היה שייך אליי. ומשמיים ראו את זה, ולא אפשרו לזה לקרות (תודה לא-ל).

למה זה קורה לנו בעצם? זה משהו שאי אפשר להסביר. 

במשחק הזה אין חוקים, אבל יש חוקיות שדרכה מנסה הקב"ה להגיד לנו משהו. אין לנו הסבר לשאלה למה אנחנו רוצות דווקא כך ולא אחרת, אבל יש כאן חוקיות - שלא תמיד עולה בקנה אחד עם מה שבאמת צריך להיות בפועל. תת המודע שלנו הוא מתמטיקאי בחסד עליון, ובמשך השנים הוא מנכס לעצמו מספרים שאותם הוא מחבר לנוסחאות מסובכות.

על פי הנוסחאות הללו אנחנו חיות, ובמשך שנים עשויות לחשוב ש'כך צריך להיות', וש'זו הדרך היחידה להגיע לפיתרון התרגיל'. 

says who?

מי אמר שדווקא בדרך הזו את תזכי להגיע לשביל שמוביל אל אהבת חייך, לחופה ולהקמת משפחה טובה באמת? יש חוקים מתמטיים שאף אחד כבר לא זוכר מי המציא אותם, אבל כל העולם נוהג על פיהם כי לא מכירים משהו אחר, כי לא באמת מאמינים שיש ויכולה להיות דרך אחרת לפתרון משוואות מסובכות. 

שיעור בשברים: אחרי צמצום או הרחבה - כולם שווים זה לזה

כתלמידת בית ספר שנאתי מתמטיקה, אבל יותר מכל - שנאתי שיעורים על שברים. זכורני כיצד באחד השיעורים הצבעתי כדי לשאול שאלה שהצליחה להצחיק כיתה שלמה. "בשביל מה צריך לשבור כדי להגיע לפיתרון? תשאירו את המספרים שלמים, ולא תצטרכו ללמד על שברים", אמרתי אז למורה. יעברו עוד שנים עד שאבין שבחיים האמיתיים אי אפשר שלא לשבור, וממילא אי אפשר שלא ללמוד על שברים. 

למדתי על בשרי מה זה שבר יסודי, אמיתי, מדומה ועשרוני ומה ההבדל ביניהם כשמדברים במושגים של לב שבור. במשך תקופה ארוכה חילקתי את עצמי לשברים שגדולים מאפס וקטנים מ-1, מתוך מחשבה שאני מייצגת את השלם. חלק אחד קטן מתוך השלימות הגדולה לאין שיעור. ואז הגעתי לשיעור הסופי, הכמעט אחרון: שברים שקולים. 

שם הלכתי לאיבוד לגמרי...

השברים השקולים הם שברים שנושאים את אותו ערך בדיוק וכולם מייצגים את אותו חלק מהשלם. אחרי צמצום או הרחבה - כולם שווים זה לזה. 

ועכשיו, תנסו לרדת קצת לראש של רווקה מתבגרת, ומתוך ההגדרה הזו תנסו להבין את מה שאני מרגישה במשך שנים. 

בצמצום ובהרחבה, כולנו עוברים. 

אף אחד בעולם הזה לא נולד כדי להישאר שלם  

יש אחת ש'כתוב' לה להתחתן בגיל 18, ויש אחת שכתוב לה להתחתן בגיל 40. מה מזה נחשב לצמצום ומה להרחבה? פשוט מאוד: אצל הקב"ה כולם שווים זה לזה, והרבה ממה שאנחנו עוברים בדרך קשור לצורת ההסתכלות שלנו על ה'חבילה' שלנו. הכל תלוי בצמצם שלנו, ועד כמה שאנחנו מרחיבים או מצמצמים אותו. 

אנחנו יכולים להיות הצלמים הטובים בעולם, לקלוט תמונות נדירות בהינף עדשה אחד - והכל תלוי באופן השימוש שלנו בצמצם, ובמשך הזמן שנצמצם או נרחיב אותו. 

אף אחד בעולם הזה לא נולד כדי להישאר שלם. נולדנו כדי לעבור דברים בחיים, להישבר לגורמים - ולהתחיל לבנות מחדש את החלקים החסרים. איך נדע מה חסר לנו, ומי יכול להשלים לנו את החסר? כאמור, הרבה מזה תלוי בצמצם שלנו, וביכולת שלנו לתפעל אותו כראוי. 

אם לא למדנו לתפעל אותו, מה לנו כי נלין? למי אנחנו באות בטענות בעצם, אם לא למדנו להשתמש בכלים שניתנו לנו עוד מיום בריאת העולם, כדי שנוכל לעבור את מה שאנחנו צריכות לעבור - בצורה הכי מחויכת, שמחה ואמונית?

ככל שתלמדי את השיעור הזה מהר יותר, כך תביני שהשברים - מסובכים ככל שיהיו - אינם אלא שברים מדומים, שהדרך אל הפיתרון שלהם עוברת בך. בצורת ההסתכלות שלך על עצמך ועל העולם, ובהסכמה שלך להמשיך ולהיות תלמידה גם אם סיימת מזמן את חוק לימודייך בבית הספר. ככל שתלמדי את השיעור הזה מהר יותר, כך תביני שאף אחד בעולם לא יוצא מכאן בלי ללמוד את השיעור הזה. זה הבייסיק.