דילוג לתוכן הראשי

מי שמאמינה - יודעת שזה תמיד קרוב: מקבץ משפטים מחזקים לרווקים ורווקות

 













תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

את האמנית של הישועה שלך. אל תבזבזי את חומר הגלם על דברים שאינם בשבילך

  אני פוגשת אותן בהמוניהן.  יפות, חכמות, מוצלחות, בטוחות בעצמן, הכי קרובות למושג 'שלימות'. אז מה בכל זאת חסר להן? למה הן עדיין רווקות? למה הן לא מצליחות למצוא מישהו מוצלח כמותן? אני לא אלוקים, אין לי תשובות לכל השאלות.  אבל על סמך ניסיוני האישי אני מרגישה צורך לחדד כמה נקודות שכל רווקה תוכל להפיק מהן את המירב, לניסיון הפרטי שלה.  את האמנית של הישועה שלך קודם כל, אין דבר כזה מושלם. אפילו שאת הכי קרובה למושלמת בעינייך ואולי גם בעיני העולם, אם תצאי לחפש את הזיווג שלך עם משקפי השלימות הוורודות והמלבלבות שלך, את תיתקלי בהרבה מאוד אכזבות.  את המושלם את יוצרת, מהרבה חלקים של חוסר שלימות.  את האמנית של הישועה שלך, ובמו ידייך את מצווה ליצור יש מאין. את מקבלת את חומר הגלם, ואז מתחילה לראות בדמיונך את מה שאת רוצה ליצור ממנו.  וכמו כל אומנית טובה שלא 'תבזבז' סתם את החומר על דמיונות ומצבים של 'אולי' ו'אם' - את צריכה 'להתקמצן' על חומר הגלם שלך. לא להתעקש להדביק אותו, איפה שהוא לא מתאים, איפה שהוא רק 'יכער' את היצירה.  כמו שכל אומן יודע להתבונן על הדגם ...

איך לא להגיע לפגישות השידוכים? 10 הדיברות שלי

לא פעם, בלהט החיפוש אחר החצי השני שלנו, אנחנו קצת שוכחים שלכל משחק יש כללים, ומספר מוגבל של משתתפים. כשזה מגיע לשידוכים - כולנו רוצים לנצח בכמה שפחות 'סיבובים', וכמה שפחות סיכויים להיפגע. איך עושים את זה? היות ואני עדיין בעיצומו של התהליך, אין לי נוסחת קסם עבורכם. מה שכן, במהלך 12 שנות השידוכים אני חושבת שלמדתי דבר או שניים על איזה מין אדם אני, ומה אני יכולה או לא יכולה לספוג, בחיפוש הקדחתני הזה אחר הזיווג משורש נשמתי. אז נכון ש'עשרת הדיברות' שלי הן לגמרי אישיות ומבוססות על סמך ניסיוני בלבד, אבל אני חושבת שלא מעט רווקות (ואולי גם רווקים) יכולים להזדהות עם הדברים. אחרי ככלות הכל, הקודים המוסריים אמורים להיות זהים, כשמדובר באנשים שמכירים זה את זה לצורך הקמת בית יהודי כשר, כהלכתו.  הצטרפי לדף הפייסבוק של 'בדרך שלך', ותיהני מחיזוקים יומיומיים אם הפגישה תהיה מוצלחת אם לאו, זה לא בתחום אחריותי. האחריות שלי היא לדאוג לעשות את כל המוטל עליי - בין אם בטיפוח פנימי (עבודה על המידות, תפילות  וכדומה) ובין אם בטיפוח חיצוני (שלא על מנת למשוך ולזקר את העין כמובן...

עכשיו הם נזכרים לומר לי שהשחלות שלי מבוגרות מדי?

ממש כמו יעקב אבינו בשעתו, במשך 14 שנה עבדתי ללבן בעבור רחל: עבדתי בעבור כל הדברים ה'לבנים' והטובים - התקווה, השמחה, האהבה, הזיווג, הדעת, הפרנסה, הזכות למלא את ייעודי ולהפוך לאמא... בעבור רחל - שמסמלת את כוח הוויתור. כמוה גם אני ויתרתי על כל מי שאהבתי ועל כל מה שיכל לצאת ממני ( השבטים) - באהבתי אותה. לא את עצמי אהבתי, כי אם 'אותה'. רציתי שיהיה לכולם טוב, רציתי שכולם ישמחו ויגשימו את החלומות שלהם, גם במחיר של לוותר עבורם על החלומות שלי. הוא - לבן הארמי - רימה אותי ועדיין ממשיך לרמות. אבל אתה, בורא עולם שלי, לא כמותו. ומעשיך אינם מעשיו.  עשיתי מה שיכולתי כשיצאתי למסע הזה, בחיפוש אחר הצלע שלי - שאמנם נמצאת בתוכי, אבל אין יום שאני לא חסרה אותה. אין לי תלונות, כי אני יודעת שיש סיבה לעיכוב. יש שכל בהחלטות שהחלטת מימים ימימה, עוד לפני שירדתי לעולם המגושם הזה ולמדתי להילחם על כל פיסת שפיות - גם אם אני לא תמיד מצליחה להבין אותו. הצטרפי לדף הפייסבוק של 'בדרך שלך', ותיהני מחיזוקים יומיומיים אז איך זה יכול להיות שאני חסרה משהו שכבר קיים בי? איך זה יכול ל...